ירקות אורגניים

רוכבי אופנועי שטח ורוכבי אופני שטח - הדברה ביולוגית (?)

באיזורי הרכיבה המועדים, שבילי עיזים, סינגלים וכיוצא באלה ניתן לראות בשנים האחרונות זן חדש של יצורים אשר מפרים את האיזון הטבעי ואת מרקם החיים באיזורים אלו.

החיה נקראת רוכב האופניים העירוני המצוי.

ניתן לזהות את רוכב האופניים העירוני המצוי ע"פ מספר סימני זיהוי:

רוכב האופניים העירוני המצוי יוצא פעם או פעמיים לשטח במהלך חייו כרוכב אופניים מצוי. ביתר הזמן הוא מעדיף לנסוע במזדה 3 או ביונדאי גטס עם מתקן לאופניים מחובר מאחורה. אחד מסימני ההיכר הבולטים של רוכב האופניים העירוני המצוי הוא טייץ וחולצה צמודה תואמת בצבע ורוד או אדום שיושבת בול על הכרס  ושבכל סיטואציה אחרת היו מעניקים לו כרטיס כניסה חינם למועדון המתחנגלים המקומי.

בעונת הייחום יוצא רוכב האופניים העירוני המצוי מהג'יידייט ומנסה למצוא בת זוג מתאימה לקינון באיזור הנמל של תל אביב או בשבילי הירקון.

רוכב האופניים המצוי חש תחושת חשיבות רבה  בשל שינויים הורמונליים הנגרמים לו עם יציאתו מהמשרד ועל כן הוא לובש טייטץ וחולצה צמודים וורודים ומצטייד באופניים ב 10000 ש"ח עם בולמי זעזועים מקדימה וצמיגי שטח. בנוסף לכך הוא גם תורם לאיכות הסביבה, הרי הוא נוסע באופניים. לא? תחושת החשיבות האמורה גורמת לרוכב האופניים המצוי להתנהגות טריטוריאלית אגרסיבית: הוא מנסה להשתלט על בתי גידול של חיות אחרות ובייחוד של רוכבי אופנועי השטח בדגש לזן הכלאיים המכונה "רוכבי אינדורו".

התחרות על הטריטוריה מובילה את רוכב האופניים המצוי להתפרץ למסלולים אותם הקימו רוכבי השטח לפני מספר שנים ולטעון שהמסלול שלו. כחלק מטקטיקת הקרב נוהג רוכב האופניים המצוי לרכב כנגד כיוון הרכיבה במסלולים אלו ולסכן בכך את חייו (רוכבי האופנועים ממוגנים מכף רגל ועד ראש ויכולים לפגוע ברוכב אופניים מבלי להרגיש דבר) , לא לפנות את הדרך לרוכבי אופנועים אשר מגיעים מאחוריו (המידה והוא כן נוסע לפי הכיוון) ולהתנהג באגרסיביות מופגנת כלפי כל מי שאינו בן מינו.

טקטיקת הקרב המתוארת כאן הנה יעילה ביותר שכן רוכבי האופנועים מפחדים לדרוס את אחד מרוכבי האופניים העירוניים המצויים ולעשות ממנו קציצה נכה ועל כן מרחיקים לשטחי מרעה מרוחקים יותר אליהם רוכב האופניים העירוני המצוי אינו מסוגל להרחיק.

אז תרגיעו, שמנדריקים, בסדר? כי מתחיל להשבר לנו…

כמה מכונית מזהמת

אני חושב על איכות הסביבה, התחלתי לראות את הסרט "אמת מטרידה" של אל גור אבל לא סיימתי. כשאסיים אני מבטיח לתת פה איזה משפט או שניים על זה. אז בינתיים עשיתי חשבון פשוט וכשהגעתי לתוצאה הסופית דיי התחלחלתי:

אם נפשט את הדברים אז אפשר להגיד שמכונית סטנדרטית, בעלת מנוע 1600 סמ"ק מכניסה בכל סיבוב שלם של המנוע 1600 סמ"ק של אויר טרי וצלול כיין מהאויר שבאטמוספירה סביבנו אל תוך קרבי המנוע.

בתוך המנוע, לא ממש משנה מה קורה לאויר (רובנו לא בעלי ידע במכונאות רכב אז אני אמנע מהסבר מיגע) אבל אותם 1600 סמ"ק של אויר נפלטים כשהם שרופים, מזוהמים, בלי חמצן, מלאים בגזי פלטה ואינם ראויים לנשימת בני אדם.

בנסיעה במהירות 115 קמ"ש בערך, רוב המכוניות נמצאות באיזור 3000 סיבובים לדקה שמשמעותם שבמשך דקה אחת המנוע שואף 1600 סמ"ק אויר טרי ומקיא 1600 סמ"ק אויר מטונף. התהליך הזה קורה 3000 פעם במשך אותה הדקה בה עובד המנוע ובקיצור, במנוע מוציא 4800 ליטר(!) של אויר מטונף, מזוהם ומסריח בדקה.

אם ניסע מתל אביב לחיפה או בחזרה, בהנחה שאין פקקים, אין רמזורים, אין מכוניות אחרות שמאטות את התנועה ואין שוטרים עם אקדחי לייזר, זה יקח בערך שעה - שעה ורבע במהירות של 115 קמ"ש (130 ק"מ פלוס מינוס אם אתם מתעקשים).

במשך השעה ורבע הזו, המכונית שלכם הקיאה 360000 (!) ליטר של אויר מזוהם.

להמחשה - זה כמו שלוש מאות ושישים אלף שקיות חלב או כמו 1330 בתים של 120 מטר מרובע שמלאים מהרצפה ועד התקרה באויר הזה.

זה המון!

אז פשוט תחשבו על זה כשאתם מחליטים לקפוץ לבקר את חמותכם ביום שבת…

צימרים בצפון

אז מה דעתכם? צימרים בצפון זה אין או שעכשיו רק מה שדרומית לבאר שבע זה אין? הצחלנו לחפש צימרים באיזור הצפון בכדי לצאת לחופשה (כמובן שחיפשנו באתרי צימרים בצפון כמו זה למשל). לא תאמינו, מצימרים עומדים ריקים מאדם והמחירים מגרדים את הרצפה עם הסנטר!

זה הזמן הנכון לצאת לחופשה!

אוהלים

אז לפני שכל הבלגן התחיל הייתי באירוע שאירגן חבר מסויים מאוד שלי. הארוע היה על חוף הים ברצועה בתולית אי שם בין ישובי חוף הכרמל לקיסריה. רצועה שכמוה כבר קשה להאמית שתוכל למצוא.

האירע היה ללא מטרה מיוחדת או יותר נכון במטרה להודות לעולם על החיים הטובים והנעימים שהעניק לנו. היות והבחור מתעסק בחיי היום יום ב השכרת אוהלים, האירע היה מצוייד ומאובזר בליגה הגבוהה ביותר של הציוד, בלילה היה לנו חם ונעים, הבירה זרמה כמיים, וגם איזה עגל הקריבו את עצמם לכבוד האירוע.

ושלא תחשבו שמדובר בילדים בני 20, האנשים האלו כבר שכחו את הגיל הזה, יש להם ילדים, בתים להחזיק ועסקים. אני מאוד מעריך את היכולת שלהם להתנתק מהכל וללכת לחיות באמת למשך 48 שעות.

האמת שמבחינה כרונולוגית הפוסט הזה צריך להיות לפני הפוסט "אקשן" יש בקולנוע אבל ככה יצא מבחינת הכתיבה אז, נו, שיהיה!

"אקשן" יש בקולנוע

אתמול חזרתי מיומיים בעזה עם יחידת המילואים שלי. הגעתי שאנן ורגוע. הרי אצלינו בשרון אין כלום. שקט, חורפי ונעים. רעש ה"יציאות" החזיר אותי כמה שנים טובות אחורה תוך 10 שניות בערך. אלו יציאות שלנו (מה שנקרא "יציאה טובה") אבל גם לזה צריך להתרגל.

נפגשתי עם הפלסטינים פנים אל פנים. יותר נכון לומר "פנים אל פלנלית", אותה פלנלית שקושרים לשבויים על העיניים. אותם אנשים שראיתי נראו עייפים, כפופים, מדוכאים ושבורים. זה מצב לא קל להיות שבוי. חוסר ודאות, יאוש, עצב ופחד. יושבים על הקרקע, הידיים באזיקון, מעליהם חיל, שומר מקרוב שלא יברחו.

כשחזרתי לתל אביב, הוצאתי את הרכב מהחניה. בעודי מתכופף להכניס את התיק למושב האחורי פנה אלי אדם, הוא נראה בן 40 בערך, היו איתו אישתו ושלוש ילדות (כנראה שלו).

"אתה יורד דורמה?" פנה אלי בזחיחות.

"לא, דווקא עולה לצפון, עשיתי את שלי, אני רוצה לנוח עכשיו" עניתי ביובש.

"מבאס, הא? הרי כל האקשן זה בדרום!" אמר הוא בטון שלא הסתיר שמחה והרבה "מרוצות עצמית".

אז אדוני התל אביבי שמטייל עם הילדים שלו ליד היקרון, תקשיב לי טוב טוב: "שם", אין "אקשן". שם יש אנשים אמיתיים. חיילים שלנו שמסכנים את החיים שלהם , נפצעים וגם נהרגים. יש גם לא מעט אנשים מסכנים שמאבדים את כל היקר להם בגלל שלא היה להם את השכל לברוח משם לפני שכל הבלגן התחיל.

"אקשן" יש בקולנוע.

תתעורר, אדיוט!

עורך דין

תמיד שנאתי עורכי דין. שנאתי ופחדתי ליתר דיוק. תמיד היית צריך להשמר לידם, כאילו אם תאמר משהו קצת לא פיליטיקלי קורקט לידם מיד הם יתבעו אותך. אני יודע שזה הרי לא באמת ככה אבל זו ההרגשה תמיד.

בימים אלו אני לוקח חלק במיזם נדל"ן בחו"ל. דווקא עכשיו, כשהשוק מרוסק והאנשים מפחדים להסתכל למטה כי לא יודעים עוד כמה אפשר ליפול, דווקא עכשיו החלטנו להכנס לזה. למה? כי מי שעכשיו מביא כסף מזומן הוא המלך! אפשר לקנות בכסף הזה הרבה יותר ממה שאי פעם חלמתם ולא משנים כל הדיבורים על מדד חיובי או כל דבר אחר. בפועל אנשים צמאים לכסף מזומן ולפיכך, הוא שווה הרבה יותר.

אז פנינו אל עורך דין מקרקעין שמתעסק בפרוייקטים בחו"ל. הוא חושב שאנחנו מתאבדים שיעים אבל את זה עוד נראה…

גלעד שליט

הבן אדם בטח כבר השתגע לגמרי. מסכנים ההורים של גלעד שליט, מסכן גלעד שליט בעצמו וגם החברים של גלעד שליט בצוות מסכנים. בטח כל יום הם שואלים את עצמם "ואם זה הייתי אני במקומו…".

אבל הפוסט הזה בכלל לא מדבר על גלעד שליט. הפוסט הזה מדבר על מערכת השיקולים של המערכת הצבאית והמדינית שבחרה להשאיר את גלעד שליט בידים של חמאס.

חייל, עושה שירות קרבי, מגן על המדינה, מסכן את חייו למען המדינה בה גדל וחי ובה חיה משפחתו. עד כאן הכל סבבה. החייל נחטף ומוחזק במקום פחות או יותר ידוע. כבר פחות סבבה אבל זו המציאות.

בידי מקבלי ההחלטות 2 אופציות: אופציה א' לא לעשות מאמץ ולא להוציא אותו משם. אופציה ב' לעשות מאמץ ולהוציא אותו משם.

אופציה א' אינה דורשת לקבל כל החלטה אלא פשוט מאפשרת להשאר עם מצב הדברים כמו שהוא.

אופציה ב' מחייבת לקבל החלטה ולהיות מוכן לשאת בתוצאותיה, מות חיילים, תקשורת בין לאומית עויינת ועוד.

בפועל, בחרה המערכת הצבאית - פוליטית באופציה א'. גלעד שליט יושב לו בחדר חשוך ומעביר את שנותיו תו"כ איבוד איטי אך עקבי של שפיות דעתו. קסאמים יורדים על כל הדרום (יש רגיעה, שכחתם?) ואנשי החמאס מנהלים את ההתרחשויות.

בקורס קצינים מלמדים את הצוערים שיעור בסיסי שנקרא "מקורות הסמכות של המפקד". אחרי "דוגמה אישית" אני חושב, מגיע סעיף "מוסריות". כאשר פעולותיו ודרכו של המפקד מונעות מכוח צו מוסרי, כך ינתן משנה תוקף להחלטותיו ולסמכותו.

אז החייל שלכם נפל בשבי. הוא מוחזק בעזה. לשבת ולא לעשות כלום זה לא ממש מוסרי. לשחרר אסירים של הצד השני באותו זמן שהחייל יושב לו בכלא זה עוד פחות מוסרי.

איזה מסר משדרים לחיילים הצעירים ולמתגייסים? (החייל הוא פיון בלבד ולא שווה שנתאמץ בשבילו) פלא שחיילים מורדים בגולני כל חודש? פלא שמספר המתגייסים יורד ב 8000 כל שנה? איזה אינטרס יש לחייל לרצות להיות קרבי בסיטואציה שכזו?

איזה מסר משדרים לציבור? (מפחדים להכנס לעזה, עסוקים בפוליטיקה).

איזה מסר משדרים לכל "אוהבי ישראל"? (אנחנו מפחדים, אתם מחזיקים אותנו בביצים, לא יותר מ 3 קסאמים ביום בבקשה, אם אפשר, ותשתדלו רק על שדרות אם לא איכפת לכם).

מערכת השיקולים של שר הביטחון נסתרת מעיני הציבור, סבוכה ופתלתלה כמו המוח האנליטי (מידי) שלו שכנראה לא מתאים למציאות שלנו פה.

אם הסיבה שצה"ל לא נכנס לעזה זה מפחד שיהרגו חיילים או שלא יצליח לבצע את המשימה אז הגיע הזמן להתחיל לארוז את המזוודות. מה יהיה כשתהיה מלחמה אמיתית?

ההחלטה לא להפוך את הקערה על פיה, להזכיר מי פה בעל הבית, להחזיר את החייל הביתה (אם אפשר) או לפחות לעשות מאמץ אמיתי וכנה (לא חרטה וזיקוקים בשמים) להביא אותו, החלטה זו היא הרת גורל וממאירה. השלכותיה עמוקות מכפי שניתן לתאר כעת.

או שאולי זהו באמת המצב החדש? מדינת ישראל הפכה לגורם החלש באיזור וזוהי תפיסת המציאות שאנחנו צריכים לאמץ? אם כן אז תגידו, זה לא יפה לא לספר…

הכנסה פסיבית

מה יותר שווה? 10 אגורות מהכנסה פסיבית לחודש או שקל מהכנסה אקטיבית לחודש?

ברור ש 10 אגורות פסיביות! למה? כי שהיה לוקח להרויח את השקל האקטיבי הייתים מצליחים ליצור עוד 10 אגורות פסיביות לחודש.

כשהיה לכם מספיק כסף פסיבי לחודש הייתם יכולים לעשות משהו שאתם רוצים כמו לנסוע לחו"ל או לנוח וללכת כל יום לים …

ציוד לאירועים - משהו רגוע לשם שינוי

לשם שינוי פוסט רגוע: זוכרים שלפני 12 שנה בערך (ככה, אמצע שנות ה 90) הופיעו לשגרת חיינו פסטיבלי הטבע? קודם היה "שנטיפי", אח"כ "בראשית", "סגול" ובסוף גם "בומבלמה"?  (וסליחה עם מי ששכחתי או שטעיתי בסדר הופעתו).

בהתחלה הכל היה תמים ויפה עם יוצאי סיירת הודו שרצו להביא את "השם" ל"לכאן" ולהריץ איזו מסיבת טראנס קטנה במטע האבוקדו של המושב. לאט לאט הפך כל הנושא למכונת הדפסת כסף משומנת היטב. האירועים הפכו לאירועי ענק שלא שימרו הרבה מהרוח המקורית של הפסטיבלים אבל אם זה הולך טוב ונהנים אז למי איכפת? שיהיה לבריאות!

לאחרונה ביקרתי בקבוצת שנטיפי. קבוצת שנטיפי היתה הראשונה שהפיקה פסטיבל טבע (פסטיבל שנטיפי) לפני קצת יותר מ 12 שנה.  ישבתי עם אורית ויאיר, חברה סבבה, אין מה להגיד, קיבלתי תה עם נענע ודיברנו על החיים. כיום שנטיפי עוסקת בהשכרת ציוד לאירועים והפקת אירועים בטבע והם מחזיקים מחסן גדול עם ציוד לכל הסוגים. השם שנטיפי הועבר למפיק אחר ואם ירצה השם (או ג'ה - עדיין לא נסגר סופית), יחזור לקבוצה ובשנת 2009 נזכה מחדש לפסטיבל טבע כהילכתו. כתבתי את הפוסט הזה גם כדי לתת לחברים לינק, מגיע להם, היות והם אירחו אותי כ"כ יפה למרות הלו"ז הצפוף שלהם.

בהצלחה לכולנו!

משבר המים

עכשיו אוגוסט, אה, סליחה, דצמבר(!). חמים והשמש זורחת. מודיעים לנו שוב שמפלס הכנרת ירד וצריך להתקלח בשלשות כדי לחסוך במים. יש גם את הפרסומת בטלויזיה עם הבחורה היפה שעור פניה מתקלף ושאומרת לנו שאין מים ואנחנו חייבים לחסוך. היא גם מזכירה לנו שזה קורה בעוד מדינות בעולם.

הניתח שלי את התשדיר הזה מעלה שתי תובנות:

1. מזמיני התשדיר רוצים לשתול בתודעה הציבורית כי משבר המים הוא בעיה עולמית שאינה קשורה ספציפית למדינת ישראל.

2. טון דבריה של אותה קריינית ענוגה דרמטי, נוזף, כמעט מאשים, כאילו זה אני שכילה את המשאב הלאומי שלנו וכביכול קובע כי אנו, האזרחים, אשמים במצב.

התשדיר הזה הרגיז אותי מאוד. אבל ממש הרגיז. למה? האם אני אשם במשבר המים? אני האזרח הפשוט שעובד קשה, משלם מיסים, עושה 30 יום מילואים בשנה? לא! האם יעזור למישהו אם אייבש את הגינה שלי ואהנה מנוף צהוב כל בוקר בעודי יוצא את פתח הבית? לא!

כל זה פשוט לא נכון! עובדים עליכם בעיניים! המצב הוא שהמדינה לא מצליחה לספק את כמות המים הדרושה לאזרחים במדינה. זה היה צפוי, זה היה ברור במשך שנים ואף אחד לא עשה דבר, וכשאני אומר "אף אחד" אני מדבר על שרי התשתיות, ראשי ממשלות ושאר נבחרי העם. למה לא עשו מראש את מה שצריך לעשות? כי כנראה יש להם דברים יותר חשובים לעשות כמו למשל לדאוג למעטפות בכל מיני גדלים.

היו צריכים להתחיל להתפיל פה מים לפני למעלה מ 10 שנים במקום לדרוש במפגיע מהאזרחים להצטמצם עוד ועוד. אחת הסיבות לירידה באיכות המים בכינרת היא ביוב שנשפך מצפת ומטבריה לכינרת אחת לכמה חודשים. גם בזה היו צריכים לטפל ולא לתת לי לשתות את זה בקוקטייל עם 10% כלור.

כל פעם שאני רואה את התשדיר הזה או איזה שלט דבילי שמודיע לי שאני צריך לעבור משחור לאדום או משהו כזה, אני באמת עובר לאדום, אבל מעצבים. עצבים על מי שהיו צריכים לדאוג לפתור את הבעיה אבל לא טרחו לעשות כן מראש.

אז אל תתנו לדמגוגיה הזולה הזו להשפיע עליכם. תשתמשו במים כמה שאתם צריכים, תשקו את הגינה ותשטפו את האוטו עד שיהיה נקי. רק כשבאמת לא יהיו פה מים ונהיה על סף מהפכה בגלל שברחובות ילכו אנשים צמאים, רק אז אולי יזרזו הבירוקרטים החביבים שלנו את התהליכים להקמת תחנות ההתפלה.

לרוויה!