מים הם משאב בסיסי שהמדינה חייבת לספק לתושביה. חובתה של המדינה להתארגן מראש לקראת מחסור צפוי במים, ליזום ולפתח תוכניות שימנעו את המחסור ואת תוצאותיו.
במקום לעסוק בכך, העדיפו פקידי הממשלה לשבת בחיבוק ידים ופנו לדרך הקלה: להעניש את האזרחים על מחדלי השלטון בהטלת קנסות כבדים על שימוש "חורג" מתקן אשר נקבע שרירותית. כל זאת נעשה לאחר מסע הפחדה ופריטה על הנימים הפטריוטיים של כולנו בעניין הכינרת המתייבשת. חשוב לציין כי בפירסומים אלו כשלעצמם הושקעו סכומי כסף נכבדים.
פתרונות קיימים בשפע. מה עושים בפועל? מה עושים עם מי הגשמים שירדו ברחבי הארץ בימים האחרונים ונשפכים לים? מה קורה עם ההתפלה? בוודאי כולם שמעו, יש פה את הידע, היזמים וכל מה שנחוץ על מנת להתפחל מים בכמות שתענה על צרכי העם הזהואף יותר מכך.
גדולים וחכמים ממני בוודאי ישבו על המדוכה והכינו תוכניות יפות וטובות אך עד כה נעשה מעט מידי ומה שכבר נעשה , נעשה מאוחר מידי. הגיע הזמן להתחיל ולעשות.
אין שום סיבה כי אזרחי ישראל ישלמו על מחדלי השלטון. אם רופא, עורך דין או מוסכניק שהתרשלו נתבעים בתביעת רשלנות מקצועית, כך גם יש לתבוע את שרי התשתיות אשר היו אחראים לפתח את תשתית המים של ישראל בשנים בהם התדרדר משק המים של ישראל למקום בו הוא מצוי כיום. מדוע לא יסבירו אותם שרים נשואים מעם ורמי מעלה מדוע לא עשו דבר נוכח מצוקת המים המתגברת? מדוע לא יבחנו כישוריהם לשמש כשרים האחראים על נושאים מורכבים כאלו ואחרים? מדוע לא ישלמו הם פיצוי לנפגעים מרשלנותם?
בברכת חורף גשום ורגוע.
השתלנית.