ארכיון פוסטים מהחודש "אוגוסט, 2009"

דברים לשים אליהם לב כשרוכשים עצים

יום חמישי, 20 באוגוסט, 2009

קיימות מספר נקודות שחשוב לשים אליהן לב בעת קנית שתילים במשתלה. יש כמובן את העצות הרגילות כמו "תראו שהשתלן יודע מה הוא מוכר לכם" או "תראו שהמשתלה מאושרת על ידי משרד החקלאות". אבל ברצוני להוסיף קצת מידע מעבר. הנה שלוש עצות שיכולות לחסוך לכם כסף:

1. גודל המיכל ביחס לגודל השתיל – במשתלות רבות מכניסים עצים צעירים למיכלי 35 ליטר או יותר ומוכרים לכם "עץ במיכל 35 ליטר" במחיר מפולפל. חשוב לבדוק האם העץ הוא אכן בגודל של מיכל 35 ליטר. המדד החשוב ביותר הוא עובי הגזע. הגובה אינו משנה שכן עץ שגדל התנאי הצללה יתפתח לגובה רב תוך שנה שנתיים.

2. עצים שלא מתאימים לישראל – יש משתלות שמציעות עצים אקזוטיים. חלק מהעצים אכן מתאימים לישראל אך חשוב לדעת שחלקם הגדול של העצים אינו מתאים כלל לישראל שכן כבר בשנות החמישים הובאו לארץ זנים מכל קצוות העולם לניסויי התאקלמות ורק אלו ששרדו המשיכו להיות מגודלים בארץ. רוב העצים שלא גדלים בארץ דרך קבע אינם גדלים כאן היות והם אינם מתאימים לאקלים בארץ ולכן כנראה שלא ישרדו בגינה הפרטית שלכם.

3. עץ מורכב – עצים רבים דורשים הרכבה בכדי להיות פוריים. כל ההדרים, מנגו, אנונה,עצי אגוז ועוד רבים חייבים בהרכבה בכדי להניב פרי טעים. עץ שלא הורכב צומח יותר מהר מעץ מורכב ונראה יותר טוב בפרק זמן קצר. משתלות אינן נוהגות למכור בזדון עצים לא מורכבים אולם לפעמים "חומק" לו שתיל לא מורכב לשורות המורכבים. שתילת עץ כזה בגינה הפרטית הוא בזבוז של כסף וזמן. כדאי לבקש לראות את סימן ההרכבה בכל עץ שאתם רוכשים.

הרכבה של אנונה

מקווה שהמידע ישמש אתכם אנשים יקרים :)

כמה מכונית מזהמת

יום חמישי, 20 באוגוסט, 2009

אני חושב על איכות הסביבה, התחלתי לראות את הסרט "אמת מטרידה" של אל גור אבל לא סיימתי. כשאסיים אני מבטיח לתת פה איזה משפט או שניים על זה. אז בינתיים עשיתי חשבון פשוט וכשהגעתי לתוצאה הסופית דיי התחלחלתי:

אם נפשט את הדברים אז אפשר להגיד שמכונית סטנדרטית, בעלת מנוע 1600 סמ"ק מכניסה בכל סיבוב שלם של המנוע 1600 סמ"ק של אויר טרי וצלול כיין מהאויר שבאטמוספירה סביבנו אל תוך קרבי המנוע.

בתוך המנוע, לא ממש משנה מה קורה לאויר (רובנו לא בעלי ידע במכונאות רכב אז אני אמנע מהסבר מיגע) אבל אותם 1600 סמ"ק של אויר נפלטים כשהם שרופים, מזוהמים, בלי חמצן, מלאים בגזי פלטה ואינם ראויים לנשימת בני אדם.

בנסיעה במהירות 115 קמ"ש בערך, רוב המכוניות נמצאות באיזור 3000 סיבובים לדקה שמשמעותם שבמשך דקה אחת המנוע שואף 1600 סמ"ק אויר טרי ומקיא 1600 סמ"ק אויר מטונף. התהליך הזה קורה 3000 פעם במשך אותה הדקה בה עובד המנוע ובקיצור, במנוע מוציא 4800 ליטר(!) של אויר מטונף, מזוהם ומסריח בדקה.

אם ניסע מתל אביב לחיפה או בחזרה, בהנחה שאין פקקים, אין רמזורים, אין מכוניות אחרות שמאטות את התנועה ואין שוטרים עם אקדחי לייזר, זה יקח בערך שעה – שעה ורבע במהירות של 115 קמ"ש (130 ק"מ פלוס מינוס אם אתם מתעקשים).

במשך השעה ורבע הזו, המכונית שלכם הקיאה 360000 (!) ליטר של אויר מזוהם.

להמחשה – זה כמו שלוש מאות ושישים אלף שקיות חלב או כמו 1330 בתים של 120 מטר מרובע שמלאים מהרצפה ועד התקרה באויר הזה.

זה המון!

אז פשוט תחשבו על זה כשאתם מחליטים לקפוץ לבקר את חמותכם ביום שבת…

השכרת ציוד לאירועים – ענף חדש בחקלאות

יום חמישי, 20 באוגוסט, 2009

לשם שינוי פוסט רגוע: זוכרים שלפני 12 שנה בערך (ככה, אמצע שנות ה 90) הופיעו לשגרת חיינו פסטיבלי הטבע? קודם היה "שנטיפי", אח"כ "בראשית", "סגול" ובסוף גם "בומבלמה"?  (וסליחה עם מי ששכחתי או שטעיתי בסדר הופעתו).

בהתחלה הכל היה תמים ויפה עם יוצאי סיירת הודו שרצו להביא את "השם" ל"לכאן" ולהריץ איזו מסיבת טראנס קטנה במטע האבוקדו של המושב. לאט לאט הפך כל הנושא למכונת הדפסת כסף משומנת היטב. האירועים הפכו לאירועי ענק שלא שימרו הרבה מהרוח המקורית של הפסטיבלים אבל אם זה הולך טוב ונהנים אז למי איכפת? שיהיה לבריאות!

לאחרונה ביקרתי בקבוצת שנטיפי. קבוצת שנטיפי היתה הראשונה שהפיקה פסטיבל טבע (פסטיבל שנטיפי) לפני קצת יותר מ 12 שנה.  ישבתי עם אורית ויאיר, חברה סבבה, אין מה להגיד, קיבלתי תה עם נענע ודיברנו על החיים. כיום שנטיפי עוסקת ב השכרת ציוד לאירועים והפקת אירועים בטבע והם מחזיקים מחסן גדול עם ציוד לכל הסוגים. הקיץ מה שהולך חזק, לדברי אורית, זה צמחים לאירועים. הרבה חקלאים (בעיקר משתלות) עושים פרנסה נאה מהכנת עצים יפים לאירועים והשכרתם. השם שנטיפי הועבר למפיק אחר ואם ירצה השם (או ג'ה – עדיין לא נסגר סופית), יחזור לקבוצה ובשנת 2009 נזכה מחדש לפסטיבל טבע כהילכתו. כתבתי את הפוסט הזה גם כדי לתת לחברים לינק, מגיע להם, היות והם אירחו אותי כ"כ יפה למרות הלו"ז הצפוף שלהם.

בהצלחה לכולנו!

משבר המים

יום חמישי, 20 באוגוסט, 2009

פוסט זה נכתב במקור בדצמבר 2008

עכשיו אוגוסט, אה, סליחה, דצמבר(!). חמים והשמש זורחת. מודיעים לנו שוב שמפלס הכנרת ירד וצריך להתקלח בשלשות כדי לחסוך במים. יש גם את הפרסומת בטלויזיה עם הבחורה היפה שעור פניה מתקלף ושאומרת לנו שאין מים ואנחנו חייבים לחסוך. היא גם מזכירה לנו שזה קורה בעוד מדינות בעולם.

הניתח שלי את התשדיר הזה מעלה שתי תובנות:

1. מזמיני התשדיר רוצים לשתול בתודעה הציבורית כי משבר המים הוא בעיה עולמית שאינה קשורה ספציפית למדינת ישראל.

2. טון דבריה של אותה קריינית ענוגה דרמטי, נוזף, כמעט מאשים, כאילו זה אני שכילה את המשאב הלאומי שלנו וכביכול קובע כי אנו, האזרחים, אשמים במצב.

התשדיר הזה הרגיז אותי מאוד. אבל ממש הרגיז. למה? האם אני אשם במשבר המים? אני האזרח הפשוט שעובד קשה, משלם מיסים, עושה 30 יום מילואים בשנה? לא! האם יעזור למישהו אם אייבש את הגינה שלי ואהנה מנוף צהוב כל בוקר בעודי יוצא את פתח הבית? לא!

כל זה פשוט לא נכון! עובדים עליכם בעיניים! המצב הוא שהמדינה לא מצליחה לספק את כמות המים הדרושה לאזרחים במדינה. זה היה צפוי, זה היה ברור במשך שנים ואף אחד לא עשה דבר, וכשאני אומר "אף אחד" אני מדבר על שרי התשתיות, ראשי ממשלות ושאר נבחרי העם. למה לא עשו מראש את מה שצריך לעשות? כי כנראה יש להם דברים יותר חשובים לעשות כמו למשל לדאוג למעטפות בכל מיני גדלים.

היו צריכים להתחיל להתפיל פה מים לפני למעלה מ 10 שנים במקום לדרוש במפגיע מהאזרחים להצטמצם עוד ועוד. אחת הסיבות לירידה באיכות המים בכינרת היא ביוב שנשפך מצפת ומטבריה לכינרת אחת לכמה חודשים. גם בזה היו צריכים לטפל ולא לתת לי לשתות את זה בקוקטייל עם 10% כלור.

כל פעם שאני רואה את התשדיר הזה או איזה שלט דבילי שמודיע לי שאני צריך לעבור משחור לאדום או משהו כזה, אני באמת עובר לאדום, אבל מעצבים. עצבים על מי שהיו צריכים לדאוג לפתור את הבעיה אבל לא טרחו לעשות כן מראש.

אז אל תתנו לדמגוגיה הזולה הזו להשפיע עליכם. תשתמשו במים כמה שאתם צריכים, תשקו את הגינה ותשטפו את האוטו עד שיהיה נקי. רק כשבאמת לא יהיו פה מים ונהיה על סף מהפכה בגלל שברחובות ילכו אנשים צמאים, רק אז אולי יזרזו הבירוקרטים החביבים שלנו את התהליכים להקמת תחנות ההתפלה.

לרוויה!