באחרונה פשטה בישראל אופנה חדשה בקרב בעלי בתים פרטיים, עיריות, גני אירועים, וועדי בתים משותפים ובעצם כל מי שיש לו גינה לטפל בה: שתילה של עצי זית בוגרים או עתיקים בגינה הביתית. אם תשימו לב תוכלו לראות ללא קושי משאיות נושאות עצי זית מעקירה מתרוצצות על כבישי הצפון לכיוון מרכז הארץ כשהן ממהרות להוריד את מטענן היקר ולחזור לנגלה נוספת אצל היזם הזריז שבדיוק עוקר מטע זיתים ורוצה לעשות קופה בדרך אם אפשר.

קיימים מספר סוגים של עצי זית ולכל אחד מהם קצב גידול שונה: זית סורי גדל לאט ויקבל צורה של עץ נאה רק לאחר 35 שנה בערך, בפרט אם אינו מושקה באופן סדיר. זית ברנע לעומתו גדל מאוד מהר ויגיע לגובה 4 מטר תוך 5 או 6 שנים ללא קושי. לאחר תקופת הגידול ניתן לעקור את העץ בעזרת עקרן ייעודי כמובן ולשלוח אותו לשתילה מחדש בגינה פרטית.

ככל שגיל העץ עולה כך עולה מחירו בהתאם. עצי זית בני מאות שנים, מחירים יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים לפני עקירה והובלה. כמובן שאין לעקור עצי זית ללא רישיונות מתאימים. ביצוע עקירה ללא רישיון הנו בגדר עבירה פלילית.

ניסיתי לחשוב מה מושך כ"כ אנשים לשתול את העץ הזה בחצר הבית והגעתי למסקנה שהעץ מסמל שורשיות ושייכות למקום. לפיכך, שתילה של עצי זית לנוי, בפרט בוגרים, באה להצהיר על שורשיות ועל השתייכות קודמת למקום השתילה. נקודה מעניינת למחשבה לרבות באספקט ההסטורי והפוליטי של העניין.

לאחר שתילת העץ בגינה עלינו להקפיד להשקותו היטב קרי: השקיה בתדירות גבוהה (יום יומית בהתחלה) ובכמויות מספיקות. בחודש הראשון לשתילה יש לוודא כי הקרקע סביב הגוש לחה כל הזמן. בנוסף לכך, יש למנוע הווצרות כיסי אויר בעת השתילה – דבר שיקשה על השתרשות העץ.

לא תמיד מספק המוכר אחריות על העץ. שתילת עצי בית בוגרים בגינה הנה מלאכה פשוטה אולם יש לבצעה היטב שכן אי הקפדה על כללי העבודה תגרור מוות של העץ. המוכר , במידה ולא ביצע את עבודת השתילה בביתכם, אינו יכול להיות אחראי על טיב עבודת השתילה ולפיכך אינו יכול לספק אחריות על העץ. גם כשאתם קונים רכב חדש ומטפלים בו במוסך לא מורשה או בניגוד להנחיות היצרן, מוסרת האחריות. קל וחומר שכל הדבר בעצים בוגרים ומועתקים.

אם ביצעתם את כל ההנחיות בצורה נכונה, תוכלו להנות מעצי זית בוגרים ונאים בחצר שלכם. יש מי שיבחר להאיר עליהם בשעות הלילה בתאורה רומנטית ויש מי שיעדיף לוותר על גימיק זה אולם בכל מקרה כנראה שתהנו מעץ נאה ותחושת שורשיות.

סידורי פרחים משמשים אותנו בני האדם מזה מאות שנים לצרכים דקורטיביים אסטטיים, לצרכי יצירת אווירה רצויה (באירועים, בבתים ואף במוסדות שונים) וכן כאמצעי עזר לשם העברת מסרים רגישים.

השימוש בפרחים לצרכים כאלה התפתח בדרכים שונות בקרב מגוון תרבויות ברחבי העולם. כך למשל הפכה שרשרת פרחים צבעונית לאחד מסמליה של הוואי, גלגל פרחוני מעטר דלתותיהם של בתים רבים בתקופת חג המולד, חלק בלתי נפרד מלבוש הכלה הינו זר כלה מושקע השזור כך שישלים ויחמיא לשמלת הכלה, ועוד. כבירת התרבות הישראלית משלוחי פרחים תל אביב מהווים חלק בלתי נפרד מן ההוויה העירונית.

משלוח זר פרחים הינו דרך מצוינת להביע קשת רחבה של מסרים. רבים בוחרים לשלוח פרחים בכדי לברך בגין שלל סיבות, להודות עבור דברים שונים ומשונים, לאחל מגוון ברכות, על מנת לנחם, להביע השתתפות בצער, סתם על מנת לשמח אדם יקר ועוד. אחד השימושים הקלאסיים במשלוח פרחים הינו כמובן הצהרת כוונות רומנטיים והבעת רגשות אהבה בין בני זוג.

מטבע הדברים חלים עם השנים והאופנות המתחלפות שינויים ותמורות באופי בו נעשה שימוש במשלוחי פרחים. נשים רבות מביעות צער על כי גברים בימינו אינם מרבים עוד לשלוח פרחים כאקטים של חיזור, מנגד נראה כי היקף השימוש במשלוחי פרחים לכבוד החג וכן ליום האם גדל מאד בשנים האחרונות.

כיאה לעיר ללא הפסקה גם בתל אביב חנויות פרחים רבות מציעות שירות משלוחי פרחים תל אביב.

אחת התמורות המעניינות שחלו בתחום משלוחי פרחים תל אביב הינו המעבר מביצוע הזמנת המשלוח ישירות מחנות פרחים מסוימת אל הזמנה דרך אתר אינטרנט הקשור עם מספר (לעיתים מספר רב) של חנויות פרחים.

במקביל למשלוחי הפרחים התפתחו תחומים מקבילים כגון משלוח זר מתוק תל אביב,זרי בלונים, זרי שוקולד, פרח מתוק ועוד. חנויות פרחים רבות החלו מציעות גם מוצרים כגון אלה לצד זרי הפרחים המסורתיים.

לאור העובדה כי ישראל נחשבת למעצמה בתחום גידול ושיווק פרחים לא נראה כי התפתחותם של סוגי הזרים החדשים פוגעת בהיקף מכירות הפרחים בארץ. מציאות זו ניכרת גם בתחום משלוחי פרחים תל אביב להם הביקוש רק הולך וגדל.

התמורה שהוזכרה באופן הזמנת משלוחי פרחים תל אביב נובעת ממספר יתרונות בולטים שיש להזמנה דרך אתרי אינטרנט הקשורים עם מספר חנויות פרחים.

אתרים כאלה המאפשרים בחירת חנות פרחים אחת מבין רבות, ניתן להתרשם מן המוצרים, המחירים, התנאים המוצעים בכל חנות, לעיתים ניתן למצוא חוות דעת ועדויות מלקוחות קודמים. כך אפשר להזמין בסופו של דבר את משלוח הפרחים מן החנות שהכי הרשימה אותנו ולזכות בשירות הטוב ביותר.

מאת: השתלנית. נכון הקיץ עדיין כאן אבל כבר יש סימנים שזה עומד להשתנות. יתכן שפגשתם חצב פורח ואם טרם אז בקרוב.

ולקראת הסתיו, עם שוך הלהט המעיק של הקיץ והלחות שמתלווה, אפשר יהיה לצאת לגן ולראות מה יש לשנות בעונה הקרובה.

עלי הנשירים עבר משנים גוון, מי יותר ומי פחות. העונתיים כבר ממש מותשים, הם לקראת סיום המשמרת. ההדרים, הסוב טרופיים והדקליים – לא מתרגשים, הם פעילים ושמחים כרגיל.

עדיין יש להמשיך ברמות השקיה ודישון כמו בקיץ אך בהמשך, כאשר תהיה ירידה משמעותית יותר בטמפרטורות, אפשר יהיה להקטין מעט את כמות המים. לקראת הגשם שכולנו מייחלים לבואו – אפשר וכדאי לפזר קומפוסט מסביב לעצים בתקווה שהגשם יצניע אותו באדמה.

זה זמן לסלק עלים וענפים יבשים לנכש עשבי, לגרף את הגינה ולתת לה מראה רענן יותר ובעיקר לחשוב כיצד ניתן לגוון את הגן. מה כדאי לשנות, להוסיף, לגרוע אולי לנסות משהו חדש?

אגב, הסתיו הוא זמן נוח מאוד לנטיעת מגוון רחב של סוגי עצים. הקליטה קלה יותר מאשר בשיא הקיץ ועדיין נותר להם דיי זמן להשתרש בטרם חורף.

אז קודם כל בואו נסביר שמדובר במי ביוב ושלא תהיינה טעויות – מדובר במים שבד"כ אנחנו מזרימים לים בלי מחשבה שניה, בטח שלי מחשבות לגבי להשתמש בהם שוב. המים האפורים הנם, בניגוד למים השחורים, מים אשר ריכוז החיידיקים גורמי המחלות (פתוגניים) בהם קטן מאוד והמקביל הם אינם מכילים דטרגנטים או רעלנים חזקים אחרים. המים האפורים מגיעים מכיורי שטיפת הידיים וציחצוח השיניים, מקלחות ומכונות כביסה העושות שימוש בסבון כביסה ביולוגי.

מה אינו נחשב מים אפורים? מים של שירותים ושל מכונות כביסה בהם משתמשים באבקות כבסה סטנדרטיות.

מה ניתן לעשות עם מים אפורים? אז ככה: לא ניתן לעשות יותר מידי עם מים אפורים במצבם הגולמי. למרות שהם יחסית נקיים, עדין נודפים מהם ריחות לא נעימים במיוחד אם הם עומדים.

לאחר סינון וטיפול ניתן להשקות בהם את הגינה או להשתמש בהם למיכל האסלה. מדובר בחיסכון של עשרות קובים של מים למשפחה בחודש.

בכדי לעשות שימוש חוזר במים האפורים עלינו להעבירם דרך מערכת למיחזור מים אפורים. ניתן להתקין את המערכת בעלויות לא גבוהות בביתכם.

אני חושב על איכות הסביבה, התחלתי לראות את הסרט "אמת מטרידה" של אל גור אבל לא סיימתי. כשאסיים אני מבטיח לתת פה איזה משפט או שניים על זה. אז בינתיים עשיתי חשבון פשוט וכשהגעתי לתוצאה הסופית דיי התחלחלתי:

אם נפשט את הדברים אז אפשר להגיד שמכונית סטנדרטית, בעלת מנוע 1600 סמ"ק מכניסה בכל סיבוב שלם של המנוע 1600 סמ"ק של אויר טרי וצלול כיין מהאויר שבאטמוספירה סביבנו אל תוך קרבי המנוע.

בתוך המנוע, לא ממש משנה מה קורה לאויר (רובנו לא בעלי ידע במכונאות רכב אז אני אמנע מהסבר מיגע) אבל אותם 1600 סמ"ק של אויר נפלטים כשהם שרופים, מזוהמים, בלי חמצן, מלאים בגזי פלטה ואינם ראויים לנשימת בני אדם.

בנסיעה במהירות 115 קמ"ש בערך, רוב המכוניות נמצאות באיזור 3000 סיבובים לדקה שמשמעותם שבמשך דקה אחת המנוע שואף 1600 סמ"ק אויר טרי ומקיא 1600 סמ"ק אויר מטונף. התהליך הזה קורה 3000 פעם במשך אותה הדקה בה עובד המנוע ובקיצור, במנוע מוציא 4800 ליטר(!) של אויר מטונף, מזוהם ומסריח בדקה.

אם ניסע מתל אביב לחיפה או בחזרה, בהנחה שאין פקקים, אין רמזורים, אין מכוניות אחרות שמאטות את התנועה ואין שוטרים עם אקדחי לייזר, זה יקח בערך שעה – שעה ורבע במהירות של 115 קמ"ש (130 ק"מ פלוס מינוס אם אתם מתעקשים).

במשך השעה ורבע הזו, המכונית שלכם הקיאה 360000 (!) ליטר של אויר מזוהם.

להמחשה – זה כמו שלוש מאות ושישים אלף שקיות חלב או כמו 1330 בתים של 120 מטר מרובע שמלאים מהרצפה ועד התקרה באויר הזה.

זה המון!

אז פשוט תחשבו על זה כשאתם מחליטים לקפוץ לבקר את חמותכם ביום שבת…

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום חמישי, 20 באוגוסט, 2009 בשעה 20:52 תחת הקטגוריות כללי. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. הפוסט הזה סגור כרגע לתגובות ולטראקבאקים

הפוסט הזה סגור לתגובות כרגע.

לשם שינוי פוסט רגוע: זוכרים שלפני 12 שנה בערך (ככה, אמצע שנות ה 90) הופיעו לשגרת חיינו פסטיבלי הטבע? קודם היה "שנטיפי", אח"כ "בראשית", "סגול" ובסוף גם "בומבלמה"?  (וסליחה עם מי ששכחתי או שטעיתי בסדר הופעתו).

בהתחלה הכל היה תמים ויפה עם יוצאי סיירת הודו שרצו להביא את "השם" ל"לכאן" ולהריץ איזו מסיבת טראנס קטנה במטע האבוקדו של המושב. לאט לאט הפך כל הנושא למכונת הדפסת כסף משומנת היטב. האירועים הפכו לאירועי ענק שלא שימרו הרבה מהרוח המקורית של הפסטיבלים אבל אם זה הולך טוב ונהנים אז למי איכפת? שיהיה לבריאות!

לאחרונה ביקרתי בקבוצת שנטיפי. קבוצת שנטיפי היתה הראשונה שהפיקה פסטיבל טבע (פסטיבל שנטיפי) לפני קצת יותר מ 12 שנה.  ישבתי עם אורית ויאיר, חברה סבבה, אין מה להגיד, קיבלתי תה עם נענע ודיברנו על החיים. כיום שנטיפי עוסקת ב השכרת ציוד לאירועים והפקת אירועים בטבע והם מחזיקים מחסן גדול עם ציוד לכל הסוגים. הקיץ מה שהולך חזק, לדברי אורית, זה צמחים לאירועים. הרבה חקלאים (בעיקר משתלות) עושים פרנסה נאה מהכנת עצים יפים לאירועים והשכרתם. השם שנטיפי הועבר למפיק אחר ואם ירצה השם (או ג'ה – עדיין לא נסגר סופית), יחזור לקבוצה ובשנת 2009 נזכה מחדש לפסטיבל טבע כהילכתו. כתבתי את הפוסט הזה גם כדי לתת לחברים לינק, מגיע להם, היות והם אירחו אותי כ"כ יפה למרות הלו"ז הצפוף שלהם.

בהצלחה לכולנו!

קיימות מספר נקודות שחשוב לשים אליהן לב בעת קנית שתילים במשתלה. יש כמובן את העצות הרגילות כמו "תראו שהשתלן יודע מה הוא מוכר לכם" או "תראו שהמשתלה מאושרת על ידי משרד החקלאות". אבל ברצוני להוסיף קצת מידע מעבר. הנה שלוש עצות שיכולות לחסוך לכם כסף:

1. גודל המיכל ביחס לגודל השתיל – במשתלות רבות מכניסים עצים צעירים למיכלי 35 ליטר או יותר ומוכרים לכם "עץ במיכל 35 ליטר" במחיר מפולפל. חשוב לבדוק האם העץ הוא אכן בגודל של מיכל 35 ליטר. המדד החשוב ביותר הוא עובי הגזע. הגובה אינו משנה שכן עץ שגדל התנאי הצללה יתפתח לגובה רב תוך שנה שנתיים.

2. עצים שלא מתאימים לישראל – יש משתלות שמציעות עצים אקזוטיים. חלק מהעצים אכן מתאימים לישראל אך חשוב לדעת שחלקם הגדול של העצים אינו מתאים כלל לישראל שכן כבר בשנות החמישים הובאו לארץ זנים מכל קצוות העולם לניסויי התאקלמות ורק אלו ששרדו המשיכו להיות מגודלים בארץ. רוב העצים שלא גדלים בארץ דרך קבע אינם גדלים כאן היות והם אינם מתאימים לאקלים בארץ ולכן כנראה שלא ישרדו בגינה הפרטית שלכם.

3. עץ מורכב – עצים רבים דורשים הרכבה בכדי להיות פוריים. כל ההדרים, מנגו, אנונה,עצי אגוז ועוד רבים חייבים בהרכבה בכדי להניב פרי טעים. עץ שלא הורכב צומח יותר מהר מעץ מורכב ונראה יותר טוב בפרק זמן קצר. משתלות אינן נוהגות למכור בזדון עצים לא מורכבים אולם לפעמים "חומק" לו שתיל לא מורכב לשורות המורכבים. שתילת עץ כזה בגינה הפרטית הוא בזבוז של כסף וזמן. כדאי לבקש לראות את סימן ההרכבה בכל עץ שאתם רוכשים.

מקווה שהמידע ישמש אתכם אנשים יקרים

מים הם משאב בסיסי שהמדינה חייבת לספק לתושביה. חובתה של המדינה להתארגן מראש לקראת מחסור צפוי במים, ליזום ולפתח תוכניות שימנעו את המחסור ואת תוצאותיו. במקום לעסוק בכך, העדיפו פקידי הממשלה לשבת בחיבוק ידים ופנו לדרך הקלה: להעניש את האזרחים על מחדלי השלטון בהטלת קנסות כבדים על שימוש "חורג" מתקן אשר נקבע שרירותית. כל זאת נעשה לאחר מסע הפחדה ופריטה על הנימים הפטריוטיים של כולנו בעניין הכינרת המתייבשת. חשוב לציין כי בפירסומים אלו כשלעצמם הושקעו סכומי כסף נכבדים. פתרונות קיימים בשפע. מה עושים בפועל? מה עושים עם מי הגשמים שירדו ברחבי הארץ בימים האחרונים ונשפכים לים? מה קורה עם ההתפלה? בוודאי כולם שמעו, יש פה את הידע, היזמים וכל מה שנחוץ על מנת להתפחל מים בכמות שתענה על צרכי העם הזהואף יותר מכך. גדולים וחכמים ממני בוודאי ישבו על המדוכה והכינו תוכניות יפות וטובות אך עד כה נעשה מעט מידי ומה שכבר נעשה , נעשה מאוחר מידי. הגיע הזמן להתחיל ולעשות. אין שום סיבה כי אזרחי ישראל ישלמו על מחדלי השלטון. אם רופא, עורך דין או מוסכניק שהתרשלו נתבעים בתביעת רשלנות מקצועית, כך גם יש לתבוע את שרי התשתיות אשר היו אחראים לפתח את תשתית המים של ישראל בשנים בהם התדרדר משק המים של ישראל למקום בו הוא מצוי כיום. מדוע לא יסבירו אותם שרים נשואים מעם ורמי מעלה מדוע לא עשו דבר נוכח מצוקת המים המתגברת? מדוע לא יבחנו כישוריהם לשמש כשרים האחראים על נושאים מורכבים כאלו ואחרים? מדוע לא ישלמו הם פיצוי לנפגעים מרשלנותם? בברכת חורף גשום ורגוע. השתלנית.

ברוכים הבאים לוורדפרס. זה הפוסט הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב.